איך הופכים משמעות גדולה לפעולה ביום רגיל?

מפתח 1: מצא משמעות ומטרה

לאחר המלחמה חזר ויקטור פראנקל לווינה וגילה שעולמו הקודם כמעט נעלם. הוריו, אחיו ואשתו לא שרדו. הוא שב לעבודתו כרופא, כתב והרצה, ובנה מחדש את הגישה הפסיכותרפית שפיתח עוד לפני מאסרו. כאשר כתב על משמעות, הוא לא כתב מתוך חיים שנחסך מהם הכאב. הוא כתב מתוך היכרות עם גבולו של האדם ועם הצורך לבחור עמדה ופעולה גם כאשר מרחב הבחירה מצטמצם מאוד (Frankl, 2006).

קל להפוך את סיפורו למשפט פשטני שלפיו מי שמוצא משמעות יכול לשאת כל דבר. פראנקל עצמו ראוי לקריאה מדויקת יותר. משמעות אינה שריון, ואינה מסבירה מי שרד ומי לא. היא יכולה להעניק כיוון בתוך מציאות שאיננו שולטים בה, ולחבר את האדם לאדם, לעבודה או לעמדה שהוא מבקש לגלם.

השאלה הגדולה

כאשר לוח השנה מלא, כיצד יודעים אם החיים נעים בכיוון נכון או רק ממשיכים לנוע? משמעות אינה תשובה חגיגית אחת. לעיתים היא מופיעה בשליחות מקצועית, ולעיתים בשיחה עם ילד, בטיפול באדם, ביצירה, באחריות לקהילה או בעבודה שאינה מרתקת אך מאפשרת לקיים ערך חשוב.

מה המחקר מלמד

חוקרים מבחינים בין נוכחות של משמעות לבין חיפוש אחר משמעות. נוכחות של משמעות נקשרה לרווחה גבוהה יותר ולפחות מצוקה, בעוד שחיפוש יכול להיות תהליך פורה אך גם מלווה באי שקט. מטא-אנליזות מצאו קשרים בין תכלית ומשמעות לבין מדדי בריאות נפשית וגופנית, אך רוב הממצאים מתאמיים. משמעות היא משאב אפשרי, לא הבטחה ולא מבחן מוסרי (Steger et al., 2006; Czekierda et al., 2017; Boreham & Schutte, 2023).

מחקר נוסף מציע שחוויית משמעות נשענת על כמה רכיבים: תחושת קוהרנטיות, כיוון וחשיבות. אדם יכול להבין את סיפור חייו ועדיין לא לדעת לאן הוא הולך. הוא יכול להיות ממוקד מאוד במטרה שאינה מרגישה ראויה. לכן כדאי לשאול שלוש שאלות שונות: האם חיי מובנים לי, האם יש לי כיוון, והאם אני מרגיש שיש לעשייה שלי ערך.

הטעות הנפוצה

הטעות היא לחפש "ייעוד" אחד מושלם ולדחות את החיים עד שיימצא. משמעות עשויה להשתנות בין תקופות, להיבנות ממקורות רבים ולהתגלות דרך אחריות שכבר נמצאת מולנו. היא אינה חייבת להיות גדולה כדי להיות עמוקה.

תרגיל קצר

כתבו שלושה רגעים מן החודש האחרון שבהם הרגשתם חיים, מועילים או מחוברים. ליד כל רגע ציינו איזה ערך היה נוכח בו. אחר כך בחרו פעולה אחת שתאפשר לערך הזה להופיע שוב בשבוע הקרוב. משמעות נעשית יציבה כאשר היא מקבלת זמן ומעשה.

המטרה אינה למצוא משפט שיישמע מרשים. היא לזהות דבר שראוי לקום למענו גם בבוקר שבו איש אינו רואה.

מן המשמעות הגדולה אל היום הרגיל

במשך השנים פגשתי אנשים שחיפשו שליחות חדשה בשעה שהמשמעות כבר היתה נוכחת בחייהם בצורה צנועה: טיפול בהורה, בניית צוות הוגן, שמירה על מקצוענות או היכולת להיות אדם שאפשר לסמוך עליו. משום שהפעולות האלה אינן מצטלמות כרגעי שיא, קל להמעיט בערכן.

משמעות אינה חייבת לבטל שחיקה או להפוך כל משימה למרגשת. לפעמים היא אומרת מדוע אנו מוכנים לבצע גם חלקים אפורים של עבודה. ולפעמים היא דווקא מבהירה שהמחיר כבר אינו ראוי ושצריך לשנות. אותו ערך יכול להוביל אדם להישאר בתקופה אחת ולעזוב בתקופה אחרת.

כדאי לבנות תיק משמעות רחב. אם כל תחושת הערך נשענת על תפקיד אחד, אובדן התפקיד מאיים על הזהות כולה. קשרים, למידה, תרומה, יצירה ורוח יכולים להיות מקורות מקבילים. ריבוי מקורות אינו פיזור; הוא חוסן.

מציאת משמעות ומטרה בחיים נחשבת לאחד הצרכים הבסיסיים והחשובים ביותר של האדם. פסיכולוגים, פילוסופים ומורי דרך רוחניים רבים הדגישו לאורך ההיסטוריה את החשיבות העליונה של תחושת משמעות לבריאות הנפשית, לתפקוד האופטימלי ולאושר של בני האדם (Steger, 2018). סקירה של היינצלמן וקינג מצביעה על כך שחוויית משמעות נפוצה יותר מכפי שנהוג להניח ולעיתים נשענת גם על קוהרנטיות, שגרה וקשרים יום-יומיים, ולא רק על שליחות יוצאת דופן (Heintzelman & King, 2014).

חוקרים אחרים כמו באומייסטר וחבריו התמקדו במקורות של תחושת משמעות. הם זיהו ארבעה צרכים מרכזיים: מטרה, הצדקה וערך, תחושת מסוגלות וערך עצמי. ההשערה היא שריבוי המקורות מגביר את העמידות של תחושת המשמעות גם במצבי משבר (Baumeister & Vohs, 2002).

מרכיב מרכזי בחיפוש אחר משמעות הוא פיתוח מודעות עצמית. בלעדיה קשה לנו לזהות את הערכים והמטרות האמיתיים שלנו. סליגמן טען שמודעות להיבטים חיוביים של העצמי, כמו חוזקות אופי וכישרונות מולדים, מאפשרת להגדיר "חתימה אישית" ולבנות חיים מלאי משמעות סביבה (Seligman, 2012). במחקר שהוא וחבריו ערכו, נמצא שהתערבויות כמו כתיבת מכתב תודה, אימון כישרונות וזיהוי מאפיינים אישיים מיטביים, שיפרו באופן מובהק את תחושת המשמעות וההגשמה העצמית של משתתפים (Seligman et al., 2005).

אסטרטגיה מועילה נוספת היא לנסח מטרות המחברות בין פעולות יום-יומיות לערכים רחבים. מחקרים על שאיפות אישיות מצביעים על כך שמטרות הנתפסות כבעלות ערך וכחורגות מן האינטרס המיידי עשויות לתמוך בחוויית משמעות, במיוחד כשהן מתורגמות למעשים אפשריים (Emmons, 2003).

סגנון מכוון מטרה אינו מספיק, יש גם חשיבות לתוכן המטרות. מחקרים הראו שאנשים שמציבים לעצמם יעדים "מעבר לעצמי" (Self-Transcendent) כלומר כאלה שמכוונים לתרום לטובת הזולת והחברה, חשים משמעות עמוקה יותר בהשוואה ליעדים אגואיסטיים או חומריים (Emmons, 2003). עם זאת, יש קושי מעשי בהשגת יעדים "נעלים" כל הזמן. אמונס מציע שאפשר למצוא משמעות גם בפעילויות יומיומיות לכאורה, אם מתייחסים אליהן כמקדמות ערכים חשובים. למשל, אפשר לראות בעבודת משרד משעממת דרך לפרנס בכבוד את המשפחה ולתרום לקהילה.

אז איך מוצאים את המשמעות והמטרה שלנו?

פראנקל, עליו פירטתי בראשית הפרק, האמין שכל אדם צריך לגלות זאת לעצמו, אבל הציע שלושה "ערוצים" עיקריים:

1. ערוץ היצירתיות, שמימושו הוא בנתינה ובתרומה לעולם, כמו יצירת אמנות או מיזמים חברתיים.

2. ערוץ החוויה, שמבטא התמסרות רגעים של התעלות והתפעמות, כמו האזנה למוסיקה או טיול בטבע.

3. ערוץ העמדה, שבו אנו מוצאים משמעות בהתייחסות שלנו למצבים בלתי נמנעים, כמו מחלה או אבדן (Frankl, 2006).

כעת, נסו לחשוב מהם שלושת הערוצים שלכם? מהן המטרות העמוקות שלכם? כתבו את תשובותיכם והקדישו מחשבה לאופן שבו אפשר לתרגם אותן לכוונות, החלטות ופעולות בחיי היומיום שלכם, כמו גם בחזון ארוך הטווח שלכם. חשוב לזכור: מצפן המשמעות הפנימי שלכם הוא המפתח להצלחה בכל ממד - אישי, חברתי ומקצועי. הוא לא רק ינחה אתכם בתקופות קשות, אלא גם ימנף את מיטב התכונות והיכולות שלכם.

חשוב להדגיש כי מטרות ותפקידים הנתפסים כבעלי משמעות עשויים להשתנות לאורך החיים. בתיאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון, כל שלב בחיים כולל קונפליקט התפתחותי אופייני. בבגרות האמצעית בולט המתח בין יצרנות לקיפאון. יצרנות מתבטאת בדאגה להקמת הדור הבא ולהכוונתו, בין היתר באמצעות הורות, חניכה, עבודה ויצירה (Erikson, 1950).

המפתח הראשון של "מציאת משמעות ומטרה" מהווה נושא מפתח בספר שלנו. התובנות מהספרות המדעית משתלבות היטב עם התפיסה של "לבחור להיות האחד מאלף". הספר שלנו אמנם מתמקד בהגשמה אישית ומצוינות, אך לא במנותק מתרומה לזולת ולחברה כולה. חלק מהגדרת המשמעות שלנו היא שהמצוינות האישית תשרת מטרה נעלה יותר - שתעורר השראה ותוביל לשינוי חיובי בעולם. מן הדוגמאות עולה לעיל, שאיפה זו עולה בקנה אחד עם המחקרים המבליטים את הקשר בין "מטרות מעבר לעצמי" לבין תחושת משמעות עמוקה יותר.

הנה כמה כלים מעשיים שיכולים לסייע בתהליך:

1. זהה את הערכים והאמונות החשובים לך ביותר. בהמשך לתרגיל שכתבתי מעלה, זהה מהם העקרונות המנחים אותך בחיים? מה נותן לך סיפוק ותחושת משמעות? האם זה נתינה לאחרים, יצירתיות, חדשנות, צמיחה אישית או דברים אחרים? ערוך רשימה של 5-10 ערכים מרכזיים והגדר אותם במילים שלך.

2. חשוב על האופן שבו אתה יכול לממש את הערכים האלו הלכה למעשה. איך הם באים לידי ביטוי בעבודה שלך, במערכות היחסים, בתחביבים או בהתנדבות? חפש דרכים לשלב אותם בצורה מודעת ועקבית בחיי היומיום. למשל, אם חשובה לך נתינה, תוכל להתנדב בעמותה או לתרום מזמנך וכישוריך למטרות חברתיות.

3. הגדר יעדים ומטרות בטווח הקצר והארוך שמתכתבים עם הערכים שלך. מה אתה רוצה להשיג בעוד שנה, חמש שנים או עשור? נסח את היעדים בצורה ברורה, ספציפית וניתנת למדידה. פרק אותם למשימות קטנות יותר שאפשר לבצע בכל יום או שבוע, וקבע תאריכי יעד. למשל, אם המטרה שלך היא להקים עסק עצמאי, התחל בלכתוב תוכנית עסקית, ללמוד על היבטים פיננסיים, לרכוש כלים ומיומנויות רלוונטיים וכו'. כל צעד קטן מקרב אותך למימוש החזון הגדול.

4. מצא מודלים לחיקוי והשראה. חקור סיפורים של אנשים מצליחים בתחום שמעניין אותך, אשר הגשימו יעדים דומים לשלך. מה אפשר ללמוד מהניסיון והתובנות שלהם? איך הם התגברו על אתגרים? קרא ביוגרפיות, צפה בסרטים תיעודיים, הקשב להרצאות או אפילו צור קשר עם מנטורים פוטנציאליים. מודלים לחיקוי מספקים השראה ומוטיבציה ומראים שהכל אפשרי.

5. פתח מודעות עצמית. הקדש זמן לרפלקציה ולהתבוננות פנימית. אילו כישורים, כישרונות ונקודות חוזק ייחודיים יש לך? במה אתה זקוק לשיפור? מהם הפחדים, הספקות או ההרגלים שמעכבים אותך מלממש את הפוטנציאל המלא שלך? ככל שתכיר את עצמך טוב יותר, תוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולנקוט בפעולות שמקדמות אותך לעבר המטרות האמיתיות שלך.

6. שמור על גמישות ופתיחות. לפעמים החיים מזמנים לנו הזדמנויות או אתגרים בלתי צפויים, שיכולים לשנות את המסלול המתוכנן. במקום להתנגד לשינויים או להיצמד בכוח לתוכניות המקוריות, נסה להיות סקרן ופתוח. שאל את עצמך איך אתה יכול לצמוח ולהתפתח מהמצב החדש. אולי תגלה משמעות ומטרה בכיוונים מפתיעים.

7. תרגל נתינה וחמלה. אחת הדרכים העמוקות ביותר למצוא משמעות היא דרך שירות ועזרה לאחרים. כשאנו תורמים מהזמן, הכישורים או המשאבים שלנו כדי להיטיב עם הזולת והסביבה, אנו חשים שאנחנו חלק ממשהו גדול מאיתנו. זה ממלא אותנו בתחושה של שליחות, סיפוק וערך עצמי. חפש הזדמנויות לנתינה בחיי היומיום, ותופתע כמה טוב זה גם ירגיש לך.

8. שאף להיות האחד מאלף. אל תסתפק בחיים שגרתיים או בינוניים. קח השראה מאנשים יוצאי דופן שהחליטו להתבלט, לעשות ולהגשים בצורה יוצאת דופן. מן הדוגמאות עולה בדוגמאות שונות מעלה, אפשר להיות האחד מאלף בכל תחום - בספורט, בעסקים, באמנות, במדע או בכל דבר אחר. האחד מאלף תמיד יהיה הדבר שנכון לך! אף אחד אחר לא יוכל להגדיר עבורך מהי הצלחה, או כיצד תממש את חייך במיצוי הרב והגבוה ביותר. זוהי החלטה שלך, הבחירה שלך והכיוון שלך.

כשתבחר להיות האחד מאלף בתחום שחשוב לך, תמצא משמעות עמוקה ומטרה גדולה יותר. תחוש שאכן אתה מממש את הפוטנציאל שלך ומביא לידי ביטוי את הכישרונות הייחודיים לך. תשאיר חותם משלך בעולם ותעורר השראה בקרב אחרים. תחייה חיים יוצאי דופן ותחוש גאווה וסיפוק עצום במה שהשגת.

לסיכום, מציאת משמעות ומטרה בחיים היא תהליך מתמשך שדורש מחויבות, מאמץ ומודעות עצמית. זה מתחיל בזיהוי הערכים והיעדים החשובים לנו, והתאמת ההתנהגות והבחירות שלנו אליהם. זה אומר גם שלא לפחד לחלום בגדול, להעז, לקחת סיכונים ולצאת מאזור הנוחות. לבחור פעם אחר פעם להיות האחד מאלף - בכל מעגלי החיים. זו הדרך למצוא תחושה עמוקה של ייעוד, כיוון וסיפוק. עם התובנות והכלים המעשיים האלו, כולנו מסוגלים לעצב חיים מלאי משמעות, עשייה והגשמה.

עם מטרה מעוררת השראה בלב, אנו יכולים לעבור ממצב של הישרדות גרידא לפריחה אמיתית. לא רק להצליח, אלא למצוא הגשמה עמוקה ולהשאיר חותם של ערך בעולם. זוהי המשמעות האמיתית של הצלחה.

מה אומר המחקר?

משמעות בחיים איננה רעיון מופשט בלבד. במחקרו של מייקל סטגר ועמיתיו נמצאו שני ממדים שונים: נוכחות של משמעות והחיפוש אחר משמעות. נוכחות של משמעות קשורה בדרך כלל לרווחה גבוהה יותר, ואילו חיפוש עשוי להיות תהליך בונה כאשר הוא מלווה בסקרנות, בקשרים ובפעולה ממשית (Steger et al., 2006). לכן אין צורך להמתין לרגע שבו הייעוד יתגלה בשלמותו. אפשר לבנות משמעות באמצעות בחירות קטנות שחוזרות על עצמן.

תיאוריית ההכוונה העצמית מוסיפה שלושה צרכים פסיכולוגיים מרכזיים: אוטונומיה, מסוגלות ושייכות. כאשר מטרה מאפשרת לנו לבחור, להתפתח ולהרגיש מחוברים לאחרים, גדל הסיכוי שנמשיך לפעול גם לאחר שההתלהבות הראשונית דועכת (Ryan & Deci, 2000). המסר המעשי הוא שמטרה טובה איננה רק מרשימה. היא מתאימה לערכים שלנו, מאתגרת במידה נכונה ומחברת אותנו לאנשים או לתרומה שחשובים לנו.

מחקר אורך מצא כי תחושת תכלית גבוהה יותר נקשרה לסיכון נמוך יותר לתמותה לאורך שנות המעקב, גם לאחר בקרה על משתנים דמוגרפיים ורגשיים (Hill & Turiano, 2014). אין להסיק מכך שתכלית היא תרופה, אך הממצא מחזק את ההבנה שמטרה יכולה לארגן בחירות, קשרים והרגלים באופן התומך בחיים מלאים יותר.

שאלון המשמעות בחיים

תיאוריית ההכוונה העצמית

תרשים פעולה: ערך > פעולה קטנה > בדיקת משמעות

תרגיל מצפן שלוש השאלות

1. כתבו שלושה רגעים מן השנתיים האחרונות שבהם הרגשתם חיים, מועילים או מדויקים לעצמכם. תארו מה עשיתם, עם מי הייתם ואיזה ערך בא לידי ביטוי.

2. סמנו בכל סיפור את שלושת המרכיבים: בחירה אישית, תחושת מסוגלות וקשר או תרומה לאחרים.

3. נסחו משפט מטרה זמני לחצי השנה הקרובה. התחילו במילים: בתקופה הקרובה אני בוחר או בוחרת להשתמש ביכולת שלי ל... כדי לתרום ל...

4. הגדירו פעולה שבועית אחת שנמשכת עד שלושים דקות ומבטאת את המשפט. פעולה קטנה עדיפה על הצהרה גדולה שאינה מגיעה ליומן.

5. בסוף כל שבוע דרגו מ-1 עד 10 את תחושת המשמעות, ורשמו מה חיזק אותה ומה החליש אותה. לאחר ארבעה שבועות עדכנו את משפט המטרה.

דף עבודה אישי

הערך שאני רוצה לחיות השבוע: ________________________________________________________________________________

הפעולה הקטנה שתבטא אותו: ________________________________________________________________________________

האדם או הקהילה שייהנו ממנה: ________________________________________________________________________________

הסימן שיראה לי שהתקדמתי: ________________________________________________________________________________

תיבת מחקר: משמעות אינה תשובה אחת

מחקר עכשווי נוהג להבחין בין כמה ממדים של משמעות בחיים:

• קוהרנטיות: עד כמה חוויות החיים מתחברות לסיפור שאפשר להבין.

• מטרה: עד כמה יש כיוון עתידי שמארגן מאמץ.

• משמעותיות: עד כמה האדם מרגיש שלחייו יש ערך והשפעה.

Steger ועמיתיו, 2006 הבחינו גם בין נוכחות של משמעות לבין חיפוש אחר משמעות. חיפוש אינו בהכרח סימן שמשהו מקולקל. בתקופות מעבר הוא יכול להיות תהליך בריא של בירור.

חשוב לא פחות: משמעות אינה חייבת להיות משימה היסטורית. היא יכולה להימצא בהורות, בחברות, במקצוע, ביצירה, באמונה, בטיפול באדם אחר או בבניית קהילה.

תרגיל יצירתי: תיק ההשקעות של המשמעות

כמו תיק השקעות, גם משמעות יציבה אינה חייבת להישען על מקור אחד. חלקו דף לחמישה נכסים:

מקור משמעות | מה הוא נותן לי | מה אני נותן בו | פעולה קטנה השבוע

קשרים

עבודה או למידה

יצירה

תרומה

גוף, טבע או רוח

לאחר המילוי, הקיפו מקור אחד שקיבל פחות תשומת לב. בחרו בו פעולה של עד 20 דקות. המטרה אינה לגלות "ייעוד אחד" אלא לבנות חיים שיש בהם כמה ערוצי משמעות.

דף עבודה: שלושת המסלולים של פרנקל, בגרסה זהירה

מסלול | שאלה | פעולה אפשרית

יצירה ומעשה | מה אני יכול להביא לעולם? | ליצור, לתקן, ללמד

חוויה ומפגש | מה אני יכול לקבל מן העולם ומאדם אחר? | להקשיב, לאהוב, להתבונן

עמדה כלפי מה שאינו ניתן לשינוי | איזה חופש קטן נשאר לי? | לבחור תגובה, לבקש ליווי

הערת בטיחות: אין צורך למצוא משמעות בפגיעה שאפשר לעצור. במצב של אלימות, מחלה או משבר, העדיפות היא ביטחון, טיפול ותמיכה.

תרגיל: מכתב מן העתיד הקרוב

כתבו מכתב מעצמכם בעוד שנה, לא בעוד שלושים שנה. תארו יום רגיל שאתם גאים בו. מי נמצא בו? איזו עבודה נעשית? מה אינכם עושים עוד? לאחר הכתיבה סמנו שלוש פעולות שמופיעות במכתב וניתנות לביצוע בשבוע הקרוב.

הבחירה בעתיד קרוב מונעת מן התרגיל להפוך לפנטזיה רחוקה ומחברת אותו להתנהגות.

קישורי העשרה

• Meaning in Life Questionnaire, מידע על כלי המדידה והמחקר

• מסגרת שגשוג אנושי